החלטה בתיק בש"א 5548/04

רקע

1.         בפני בקשת המבקשת להצהיר כי היתר ההמצאה מחוץ לתחום  שניתן במעמד צד אחד ביום 1.6.04  כנגד המבקשת הוא בטל ומשולל תוקף, ולחילופין - להורות על ביטולו.

2.         ב- 15.8.02 הגיש המשיב 1 תביעתו כנגד המשיבה 2 בגין תאונת עבודה שארעה לו בעת עבודתו אצלה ביום 11.4.01, במהלכה  נפגע, כמפעיל מכונה, בעת שעבד על מכונת חיתוך/קיפול.

            ביום 1.6.04 הוגשה בקשה לתיקון  כתב התביעה ע"י צירוף המבקשת בטענה כי היא זו שייצרה ו/או בנתה המכונה ממנה נפגע המשיב 1, וליתן היתר להמציא כתב התביעה המתוקן למבקשת - הבקשה נעתרה.

            ב- 21.11.04 הוגשה בקשת המבקשת הנדונה כאן.

            ב- 16.1.05 הוגשה בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה (בש"א 1185/05) ובה בקשה למתן היתר המצאה של כתב התביעה המתוקן למבקשת.

            לבקשה לתיקון כתב התביעה נעתרתי, אך לא כך לבקשה למתן היתר המצאה.

            המבקשת הוסיפה התנגדותה להמצאת כתב התביעה  המתוקן השני, אך לפי טענתה על בית המשפט לקבל החלטתו בבקשתה וככל שהיא נוגעת לכתב התביעה המתוקן הראשון - זה שאת המצאתו מחוץ לתחום התרתי.

3.         המבקשת טוענת כי היתר ההמצאה ניתן שלא כהלכה, כי כתב התביעה המתוקן אינו מגלה עילה כנגדה וכי טענותיו של המשיב 1 כנגדה מקורן בטעות ו/או אי ידיעה, ועוד טוענת היא כי הבקשה להתיר המצאת התביעה מחוץ לתחום אינה באה בגדר החלופות המנויות בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

            לטענת המבקשת לא מתקיימים או התקיימו  בינה למשיב 1 יחסים חוזיים כלשהם (וכך אין בקשתו עונה על התנאי שבתקנה 500 (5)); אין שום קשר בין מכונת החיתוך שיוצרה על ידה לבין התאונה נשוא התביעה, מתוך שהמסוע (ממנו טוען המשיב 1  כי נפגע), על חלקיו - לא יוצר או סופק על ידה, ולפיכך אין יסוד לטענת מעשה או מחדל מצידה (וכך אין בקשתו עונה על התנאי שבתקנה 500 (7)); כי אין למשיב 1 עילת תביעה כנגדה ומכאן כי אין בסיס להרחבת סמכותו  של ביהמ"ש בישראל (וכך אין בקשתו עונה על התנאי שבתקנה 500 (10)).

            טוענת עוד המבקשת כי הבקשה למתן היתר המצאה אינה עומדת בתנאי שבתקנה 501  (א) לתקסד"א, המורה כי :-

" לבקשת רשות להמציא כתב בי-דין לנתבע מחוץ לתחום המדינה יצורף תצהיר המציין כי המצהיר מאמין שיש למבקש עילת תביעה טובה והמפרש באיזה מקום או באיזו ארץ נמצא, או יתכן שנמצא, הנתבע, וכן נימוקי הבקשה" - כל כך משום שהבקשה הוגשה כשאין היא נתמכת בתצהיר, ומכאן כי הפגם בה מהותי ואינו ניתן לריפוי.

עוד טוענת המבקשת כי הבקשה להיתר המצאה הוגשה באיחור בלתי סביר, אחר שנתיים ממועד הגשת התביעה המקורית, ומכאן, ועפ"י הוראות תקנה 501 (ב) לתקסד"א הקובעת כי רשאי בית המשפט שלא להעתר אם ראה בנסיבות הענין כי הבקשה הוגשה באיחור בלתי סביר - יש לדחותה.

המבקשת, כאמור לעיל, הוסיפה טיעונים גבי ביטול היתר ההמצאה של כתב התביעה כפי שתוקן בשנית, זאת מתוך שקודם לכל  לא נעתר בית המשפט ליתן היתר המצאה כזה, ומתוך שלפי יפוי הכוח המוגבל שניתן לבאי-כוחה- אין הם מוסמכים לקבל בשמה שום כתבי בי-דין (לרבות כתב התביעה המתוקן) שאינם נוגעים במישרין לבקשה לביטול היתר ההמצאה. 

לטענת המבקשת, הנה אחר שהושלם סבב הגשת כתבי טענות, ומבלי לקבל רשות בית המשפט, הגישה המשיבה 2 (הפורמלית  בבקשה), ביום 6.3.05 תגובתה, ממנה עולה כי המבקשת היא זו שייצרה, שיווקה והתקינה המכונה ממנה טוען המשיב 1 כי נפגע, כשתגובה זו נתמכת בתצהיר של מר יוסף אהרוני, טכנאי בכיר אצל המשיבה 2, ולפי שיטתה - יש להוציא התגובה יחד עם התצהיר מתיק בית המשפט, שהרי ההחלטה צריך שתינתן עפ"י כתב התביעה המתוקן הראשון והבקשה למתן היתר שניתנה אז, ולא לפי האמור ונטען בכתב התביעה המתוקן השני .

4.         המשיב 1 השיב  לטענות המבקשת כי בשלב הראשון הגיש כתב תביעה כנגד מעסיקתו, היא המשיבה 2, עפ"י מס' עילות תביעה, כי שלב זה לא היתה בידיו ידיעה שיש בה לזהות יצרן המכונה, ורק לאחר קבלת הנתונים הדרושים מהמשיבה 2 - הוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה ע"י צירוף המבקשת כמי שייצרה המכונה.

            המשיב 1 טוען עוד כי אחר שהותר תיקון כתב התביעה וניתן היתר המצאה מחוץ לתחום, ביקש ונעתר לתקן כתב התביעה בנקודה עובדתית ומרכזית הנוגעת למיקום התאונה שארעה לו באיזור המסועים שלא היו מגודרים.

            המשיב 1 מציין כי שלב זה אין המבקשת מכחישה כי ייצרה את מכונת החיתוך, וכי מהתמונות שצרפו לבקשה לתיקון השני של כתב התביעה - עולה כי אלה לא היו מגודרים כלל.

            המשיב 1 טוען כי יש לקיים היתר ההמצאה שהרי תביעתו מבוססת על מעשה או מחדל שנעשה בתחום המדינה, מתוך שמכונת החיתוך סופקה ע"י המבקשת ללא מיגון, כמתחייב בחוק - ומכאן שהמבקשת עוולה כלפיו (ובכך יש לענות לתנאי שנקבע בתקנה 500 (7) לתקסד"א), כי המבקשת היא בעל דין דרוש או בעל דין נכון בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה, וכך עונה הוא על התנאים שנקבעו בתקנה 500 (10) לתקסד"א שהם שניים - סמכות בית המשפט לברר עילת התביעה כנגד הצד הזר אילו היה מקום מושבו בארץ, ואם ראוי הוא שהתביעה כנגד הנתבע הזר תתברר ביחד עם התביעה כנגד הצד היושב בארץ.